נורית גוברין, פרופסור מן המניין (אמריטוס) בחוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל-אביב. בתו של  המבקר והמסאי ישראל כהן. מן החוקרים המרכזיים של הספרות העברית בדורות האחרונים ועד היום.  את מסלולה האקדמי עשתה פרופ' נורית גוברין באוניברסיטת תל אביב ובהשתלמויות באוניברסיטאות בחו"ל (אנגליה וארה"ב).  מילאה וממלאת תפקידים אקדמיים וציבוריים רבים בתחום התרבות והספרות העברית בארץ ומחוצה לה. על עבודתה החשובה  ורבת השנים זכתה להוקרה ולפרסים, ביניהם  פרס ביאליק לספרות יפה (תשנ"ח/ 1998).
במרכז מחקריה עומדת התפיסה שהיצירה הספרותית איננה עומדת במפני עצמה במבודד ובמנותק מן החברה ומיוצרה. הספרות העברית אינה פועלת בחלל ריק ויש לחקור אותה בהקשריה הרחבים: ההיסטוריים, החברתיים, הביוגראפיים, הספרותיים. לתפיסתה זו ולמחקריה החלוציים בתחומים שונים היו וישנם ממשיכים ההולכים בדרכה ומפתחים אותה. יש לחקור את המערכת הספרותית כולה, על כל אגפיה ותחומיה, כדי ליצור תמונת פסיפס מלאה ושלמה ככל האפשר.
פרופ' נורית גוברין, כתבה ביוגראפיות של כמה מן הסופרים החשובים בספרות העברית, ביניהם: ג. שופמן ודבורה בארון; שבהם תארה את הקשרים ההדוקים והמורכבים בין הביוגראפיה  של היוצר לבין יצירתו. בית ההורים, נוף הילדות, החינוך, האווירה, ההשפעות, כל אלה ואחרים, משפיעים על היצירה הספרותית. הכרת חיי היוצר אינה ערובה להבנת יצירתו אבל בלעדיה – תהיה הבנתה חלקית ופגומה. היא פירסמה מונוגרפיות של כתבי-עת ספרותיים, שהשפעתם רבה על החיים הספרותיים. ביניהם: 'העומר' ו'שי של ספרות'.
פרופ' נורית גוברין פירסמה 17  ספרים  וערכה 14 ספרים. ספריה ומאות מחקריה, מאמריה ומסותיה, נהפכו לאבני יסוד בחקר הספרות העברית  בדורות האחרונים. (ראו בהמשך רשימה מפורטת). ספריה ומחקריה עוסקים בסופרים מרכזיים, כגון: מיכה יוסף ברדיצב'סקי, יוסף חיים ברנר, ג. שופמן, ש"י עגנון, חיים הזז, דבורה בארון, יצחק שנהר, משה שמיר, אתגר קרת; כמו גם בסופרים שנשארו בשוליים. כגון:  זאב יעבץ, חמדה בן-יהודה, יעקב מלכוב, גיטל מישקובסקי, ראובן פאהן, נחמה פוחצ'בסקי, שלומית פלאום. ספריה ומחקריה דנים בנושאים הרבים והמגוונים של התרבות והספרות העברית (ראו בהמשך, רשימת נושאים לדוגמה). נושאים מן החיים הספרותיים כגון: ספרות נשים ונשים סופרות, ספרות העליות, ספרות והיסטוריה, ספרות השואה, יחסי יהודים וערבים, פולמוסים ספרותיים, תקשורת ספרותית – עיתונים וכתבי-עת ספרותיים; מכתבי-סופרים, ספרות ומקרא, זיכרונות. כל זאת מתוך תפיסה כוללת של הצורך בהכרת עולם התרבות והספרות העברית על כל מרכיביו.
עם פרישתה הופיע לכבודה: 'ממרכזים למרכז – ספר נורית גוברין', בעריכת פרופ' אבנר הולצמן, הוצ' אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ה/2005. השתתפו בו ארבעים יוצרים וחוקרים מן הארץ והעולם. בספר נכללה גם ביבליוגרפיה של כל כתביה והכותבים עליה, בעריכת יוסי גלרון-גולדשלגר, ובה 414 ערכים. ביבליוגרפיה זו מוסיפה להתעדכן. 

ספריה של פרופ' נורית גוברין

• ראובן פאהן -  מבחר כתבים,  מסדה ואגודת הסופרים, תל אביב 1969.
• 'שי של ספרות', המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב ועקד, תל אביב, 1973.
• מעגלים, מסדה ואגודת הסופרים, רמת גן, 1975
• מפתחות, אוניברסיטת תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1978.
• "העומר" - תנופתו של כתב-עת ואחריתו, יד יצחק בן צבי,ירושלים,  1980.
• שרשים וצמרות: רישומה של העלייה הראשונה בספרות העברית, פפירוס, תל אביב, 1981.
• מאופק אל אופק: ג. שופמן - חייו ויצירתו, שני כרכים, יחדיו ואוניברסיטת תל-אביב, תל אביב, 1982.
• תלישות והתחדשות: הסיפורת העברית בראשית המאה ה-20 בגולה ובארץ ישראל, משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, 1985.
• 'מאורע ברנר': המאבק על חופש הביטוי, יד בן צבי, ירושלים, 1985.
• המחצית הראשונה: דבורה בארון - חייה ויצירתה, מוסד ביאליק, ירושלים, 1988.
• דבש מסלע: מחקרים בספרות ארץ ישראל, משרד הבטחון, תל אביב, 1989.
• ברנר - "אובד עצות" ומורה דרך, משרד הבטחון, תל אביב, 1991.
• צריבה: שירת-התמיד לברנר, משרד הבטחון, תל אביב, 1995.
• כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית, כרמל, ירושלים, 1998.
• קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, שני כרכים, גוונים, תל אביב, 2002.
• 'נוסעת אלמונית: שלומית פלאום - חיים ויצירה', כרמל, ירושלים, 2005..